2. מטרת הטקס החילוני
לחגוג ולהצהיר על האהבה בין בני הזוג: מדוע בכלל אנשים בוחרים לקיים אירוע חתונה? הרי מבחינה חוקית אין צורך בכך. אפשר להחליט כי אתם נשארים במעמד חוקי של ידועים בציבור ולהמשיך להיות חברים לחיים בלי טקס. אולם, בני אדם אוהבים לקיים טקס אשר יש בו משמעות והצהרה על שינוי הסטאטוס מרווק לנשוי, צורך אנושי להבניית הזהות העצמית, הזוגית והחברתית. לכן, מהות טקס הנישואין החילוני הוא הצהרה וחגיגה על המפגש של שני בני זוג וההחלטה ללכת יחד בשביל משותף. לעומת זאת, מהות הטקס הדתי, שוב אינו מתייחס לזוגיות ולאהבה, אלא כל כולו אמצעי להולדת ילדים- היא המטרה- פרו ורבו. לכן, למשל, לא תשמעו את ברכת "שהחיינו" המרגשת, משום שזו ברכה הנאמרת רק על תוצר מוגמר, מה שאי אפשר להגיד על חתן וכלה, שהרי הם צריכים עוד לגמור את העבודה, רצוי בתוך תשעה חודשים קרובים.
3. טקס הנישואין החילוני הוא טקס שוויוני
אחד מהרעיונות של טקס חילוני, היא היכולת להביא לידי ביטוי בטקס את האמונות שבני הזוג מאמין בהם, משום שהוא קובע את התכנים. אחת מהאמונות הבסיסיות במערכת יחסים זוגית חילונית, היא השוויוניות. החתן והכלה נמצאים במעמד שווה כאשר הם באים למסד את הקשר הזוגי. הטקס הדתי, לעומת זאת, הינו טקס גברי, המדגיש את ההיררכיה והעליונות של הגבר על פני האישה. רק הגבר חותם על הכתובה, רק הגבר מקדש, רק הגבר שובר את הכוס, ועוד דוגמאות טקסיות שמעבירות מסר מי צריך להיות בעל הבית בזוגיות הזו.
4. טקס אהבה וברית מול טקס קניין ובעלות
הטקס החילוני השוויוני, ממקד את תשומת הלב של הנוכחים לברית שנחתמת על ידי בני הזוג בטקס, ובה בני הזוג מצהירים יחדיו על אהבתם ומתחייבים לשמר ולפתח אותה. כך למשל הענקת הטבעת הינה סמל להתחייבות הזוגית של ברית האהבה, אשר נאמרת בהדדיות על ידי בני הזוג בברכה מקורית שהם בחרו. לעומת זאת, הטקס הדתי מדגיש את הפעולה שמתבצעת בטקס- פעולת הקניין. הטקס המסורתי נולד ועוצב במשך שנים מתוך הנחת היסוד שאישה נקנית באחת משלוש דרכים: שטר, קניין וביאה. הטקס המסורתי מכיל את כל אפשרויות הקניין האלו, ליתר בטחון: קניית האישה בשטר – הרי זוהי הכתובה. קניית האישה בקניין- זוהי הטבעת, שנקנית בכסף החתן, וקניית האישה בביאה- זהו חדר הייחוד שבעבר שימש למקום שבו קיים הזוג יחסי מין בפעם הראשונה בחייו, ובכך הגבר סוגר מעגל וקונה במהלך הטקס את אשתו שלוש פעמים. עבור זוג חילוני, הבחירה בין האפשרויות נראית ברורה.
5. אם אשכחך...
בטקס החילוני הדגש הוא בסיפור האישי של בני הזוג, בו הם לעיתים מספרים כיצד הכירו או מדוע החליטו לחיות ביחד. ובסוף, לפני שבירת הכוס, זהו זמן של החתן והכלה לשוב ולזכור את הברית שהתחייבו עליה, ולומר אחד לשני- אם אשכחך- לא אהיה אני עוד לעולם. לעומת זאת, לטקס הדתי, יש מטרות אחרות. כבר הבנו שהזוג אינו במוקד תשומת הלב, אולם הוא בסדר חשיבות רק לאחר הגיבורה האחרת בסיפור הלאומי יהודי- הרי זוהי ירושלים. בטקס יש מספר אמירות (לפחות 3) שבהן המשתתפים מברכים את ירושלים. כי לאחר הברכות לאלוהים, חשוב לברך את בית אלוהים ולהתחייב לא לשכוח את זיכרונו בליבותינו, ורק בסוף, אם לא שוכחים... מברכים את הזוג עצמו.
6. ברוכים הבאים לחתונה של אנט ויוגב
הטקס החילוני מאפשר הגדרה רחבה ואישית של הזהות בכלל והיהודית בפרט. אין הגדרה אחת מחייבת ואחידה של מיהו הזוג המתחתן. הטקס מאפשר מתן ביטוי לזוג שמביא עימו לתוך הבית רב תרבותיות, שילוב של תרבות יהודית ורוסית, יהודית וצ'כית, וכל צירוף אפשרי הנובע מההיכרות של זוגות מעורבים, אשר בה יש מקום לכל התרבויות שהן חלק מהזהות הזוגית. הטקס הדתי, לעומת זאת, מגדיר קווים והלכות ברורות מיהו הזוג היהודי, ואינו מאפשר לזוגות מעורבים להיות חלק מהעם היהודי, אלא רק לאחר תהליך גיור ממושך, אשר מבקש לבטל או לצמצם את התרבות הלא יהודית ולהדגיש את התרבות היהודית, כי זו האופציה היחידה שמתאימה להגדרה הדתית של זוג יהודי.
7. כמה זמן אתם כבר מכירים?
זוגות חילוניים מגיעים לחתונה לאחר היכרות עמוקה ואינטימית, הכוללת לרוב גם מגורים יחדיו, וצועדים לחופה כשאיתם סל של חוויות וזיכרונות מאושרים ביחד. הטקס החילוני מאפשר להביא את צרור החוויות האלו לידי ביטוי וחגיגה. החופה אינה תחילת הדרך, היא מסמלת התחלה של קשר זוגי איתן, ולכן הקהל שמגיע לחופה, נהנה לשמוע את תקציר הפרקים הקודמים ובכך מעמיק את תחושת ההנאה מהטקס והיותו אותנטי ואישי. הטקס הדתי, לעומת זאת, נוצר ועוצב מתוך מחשבה שהזוג אינו מכיר כמעט זה את זו. הפעם הראשונה שהם יפגשו לבד תהיה לאחר החופה. לכן הטקס עוצב בצורה כזו שאין מקום לסיפור האישי- כי אין סיפור אישי. האם אפשר להתעלם מהתקופה הראשונה שלכם יחדיו? הטקס החילוני מאפשר לכם לחגוג את האהבה שלכם, שקיימת, פורחת ומלבלבת.
8. אתם קובעים את התכנים.
כיצד יראה הטקס? מי ידבר בו? מה יאמר בו? אלו שאלות שמעסיקות זוג חילוני שבוחר בטקס חילוני. בטקס הדתי- האחריות על התכנים היא על הרב. הזוג מגיע כמו אורח לחופתו שלו, ומשאיר את הבמה לרב, אשר אומר דברי דרש כלליים וברכות מסורתיות קבועות. הטקס החילוני הוא בחירה אשר המשמעות שלה היא שהזוג לוקח אחריות על הטקס. הזוג הוא שמחליט מה יהיו התכנים. לכן, במקום טקס קבוע שבו האורחים מפהקים ומחכים לסיום כי הם שמעו כבר עשרות פעמים את סדר הטקס, ועדיין לא ברור להם מה נאמר שם, אתם יוצרים עניין אצל הקהל שלכם, אשר מופתע מרגע לרגע מהבחירות שלכם היוצרות טקס אישי, מרגש וחד פעמי.
9. חתונה מודל מתקדם
הטקס החילוני מכיל מסרים המעודכנים לחיי הזוג. כל מילה או מחווה המתרחשת בטקס הינה רלוונטית עבורכם, החתן והכלה. כל מה שאינו רלוונטי- אינו נכלל בטקס. רלוונטיות לחיי הזוג הוא קריטריון לגבי מה שייכנס לטקס ומה שלא. למשל, אם הטקס מתרחש בסתיו, אז אפשר להוסיף קטעי קישור המתייחסים לעונה. בטקס הדתי, לעומת זאת, יש טקסט קבוע. בטקס הדתי לא שמעו כנראה על הקמת מדינת ישראל, אחרת לא ניתן להסביר מדוע ממשיכים לקוות לקיבוץ גלויות בברכת "שוש תשיש" או בברכת "עוד ישמע בערי יהודה". הטקס החילוני מאפשר לזוגות לעדכן את המסרים, ובמקום אזכור קיבוץ גלויות הם יכולים לחשוב על אמירה חברתית אחרת הרלוונטית לעולמם.
10. מתי נתחתן?
הטקס החילוני מאפשר לערוך את הטקס בכל זמן בשנה. אין מגבלות של תקופת בין המיצרים או של ימי ספירת העומר, אין הגבלות של כניסה ויציאת השבת. אפשר להחליט על כל יום שמושך אתכם, או שפנוי במקום האירוע שבחרתם. למשל, ערב שישי הוא זמן נפלא לחופה וחגיגה, או למשל חג השבועות הוא חג מתאים לחגיגת ביכורי אהבה. הטקס הדתי מוגבל לשעות העבודה של הרבנים. בימי שישי אפשר רק בשעות הצהריים המוקדמות, כדי שהרב יספיק לחזור לביתו מבלי שיחלל את השבת וכד'. הטקס החילוני מאפשר מבחר רב יותר של ימי חגיגה, לעיתים האפשרות הזו היא קריטית עבור הזוג ואורחיו.
מאת גיא אורן
