עליה לתורות עליה לדורות, חלופות עליה לתורה בבר-מצווה אנושית
אפשר גם אחרת.
בלב טקס המצוות שוכנת העלייה לתורה. קריאה חגיגית בפרשת השבוע* , או בהפטרה**.
יש יופי רב ואף חשיבות, בהיצמדות לפרשה ולהפטרה, הנקבעת לפי תאריך הלידה העברי של הנער/ה***.
"שווה בנפשך" – אומרת לנער/ה המסורת היהודית - " שהיום, ממש באותה שעה, בכל קהילה יהודית בעולם, בה חוגגים בר-מצווה, קורא חתן הבר-מצווה את אותה הפרשה". ולא רק עכשיו , אלא דורות רבים נהגו כך , ודורות רבים עוד יקראו עדי-עד. כך נוצרת שותפות ערכית ותרבותית בעם-ישראל, מעבר לזמן ולמקום.
עם זאת, אני מבקש להציע, שהקריאה, עם כל חשיבותה, אינה העיקר.
אלא הנושא האנושי של החגיגה, כלת הבת-מצווה, חתן הבר-מצווה, העומדים נרגשים לנגד עיננו. רוצים אנו להעצים אותם. רוצים אנו לחוות איתם חווית משמעות אמיתית. כלומר, חשובה יכולתם לקרוא ולדרוש את מה שקראו, באופן משמעותי לחייהם, לחיי משפחתם, קהילתם, עמם, ואנושותם.
כאן מגיעים אנו לצומת חשוב, בו יש לשקול, האם לקדש הפרשה הנתונה בכל מקרה, גם במקרה בו קיים קושי בדרישת התורה כתורת חיים?
אפשר גם אחרת.
אם קוראים קריאה רחבה, פתוחה ופרשנית, של המושג "תורה", ושל הפועל "עליה".
"עולים" אנו לסמל המייצג ערכים קדושים בחיינו. העליה היא סמן ערך.לדבר טוב עולים.
"תורה" הינה "טקסט" קדוש במובן האנושי, המכיל התייחסות ערכית חיונית, למרכיב ממרכיבי חיינו, כאן, כיהודים בארץ ישראל , במדינת ישראל, שחייהם מכוונים לצדק חברתי ושוויון אנושי חופשי.
למשל:
סיפור המשפחה כמורשת דורות ערכית, במבחן שינוי הנסיבות והזמן. מה יכולים אנו ללמוד מאילן המשפחה, לא רק כתולדות היסטוריות , אלא כמורשת ערכית.של בני-אנוש שחייו אז ושם, וכאן, והתמודדו עם אתגר הקיום היהודי המשמעותי. מה ממורשת זו יכולים אנו לאמץ? מה משמעותי לנו לקבל? היש דברים שחייבים אנו לשאת כתביעה מוסרית, כמצווה שאנו מקבלים מסיפור המשפחה וגורלה? סיפור החיים הוא ביטוי של זהות. ראשית מענה לשאלה על סף ההתבגרות : "מי אני?".
תורה נוספת היא "ארץ ישראל". המהלך ההיסטורי של שיבת העם היהודי לארצו, הוא בחירה ערכית מתחדשת ומתמדת, שאינה מובנת מעצמה. עמנו אינו עם רגיל עם גישה "ילידית" ספונטאנית של אדם לאדמתו. כה רבים הם , לצערנו, נכדי חלוצים העושים דרכם לארצות הים, שלא כדי לשוב. וכמה מהר מתהפך גלגל הזהות היהודי וחוזר לקדמותו. על-כן גם ארץ ישראל, נופיה, סיפוריה, טבעה ותולדותיה – בעבר הרחוק והקרוב, ...ולעתיד – אף היא תורה שראוי לעלות אליה.
ועוד תורות שאפשר לעלות אליהן:
שלום והכרות עם "האחר", בכל גילוייו.
צדק חברתי, והתמודדות עם מצוקה קיימת.
התמודדות לומדת ופעילה בנושאי סביבה בת קיימא. ועוד...
וקצרה היריעה.
* פרשת השבוע.חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשות. על פי המסורת היהודית, נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן בכל שבת, (ויקיפדיה)
** ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום הקריאה בתורה).שם.)
*** הכוונה לבת ולבן.
מובא לזכרו של הרב קובי וינר ז"ל, רַב אֱנוֹשׁ ומשורר, חבר קבוץ מזרע, שהיה מבין עורכי הטקסים של שער עורכי הטקסים במשך תקופה ארוכה.
