שלום לכם יהודים יקרים. אני מתנצל על העלבון שמטיחים בכם, על היותכם "לא יהודים". אני מתנצל שבשם החוק הישראלי אינכם זכאים להיקרא יהודים. הייתם שם, בגולה, יהודים, ופה במדינת היהודים אתם רוסים, "ללא דת" או כל כינוי מעוות אחר. העלבון הזה שאתם נושאים בתוככם הוא צורב ומגונה, ורבים מיהודי הארץ אינם מודעים לו. לכן אני מבקש לחבק ולדבר מעט בשמכם, כיהודי צבר שנולד פה, כי העלבון שלכם הוא שלי.
חלקכם כבר עולים וותיקים מאוד, וכבר הספקתם לעשות שירות צבאי, ולהתערות באופן מלא בחברה היהודית פה בישראל. רבים מכם, לעיתים, כיאה לחברה אוהבת ידע ממנה באתם, יודעים ושולטים טוב יותר בידע על התרבות היהודית מכל צבר חילוני. הרוח היהודית שרבים מכם נושאים מעוררת השראה. אתם שמשתוקקים להתקבל בחום כיהודים במדינת היהודים נתקלים בניכור מתנשא, כי בהגיעכם לנישואים, אתם סוג ב'. יש לכם "בעיית יהדות". ואתם נשלחים ללא בושה לנסוע לקפריסין למשל, ורק עורך דין קפריסאי שכוחו החברתי טוב יותר עבור החוק הישראלי, מרב מרפורמי, רב חילוני או כל אזרח ישראלי אחר. יהיה רשאי להכריז עליכם כזוג. אני תמיד אומר לזוג כמוכם שמבקש שאערוך לו טקס נישואין. שרוב יהודי העולם מכירים ביהדות על פי האב, ורק החוק הישראלי מתנכר אליכם. וזו בעיה של המדינה ולא שלכם. ואף אחד לא "עושה לכם טובה" בעריכה של טקס יהודי. ואני כעורך הטקס, לא נמצא במחזה שווא, ולא נוהג ב"לכאורה", אלא הכול נכון, לכתחילה ראוי, ויהודי לחלוטין.