התשתית הראשונה של הטקס היא הטקס המסורתי.
רבים מאיתנו נכחו בעשרות חופות, ועדיין לא מכירים מדוע מרכיב זה או אחר קיימים בו: מה מסמלת החופה? מדוע מקדשים דווקא בטבעת? מדוע שותים יין? שבע ברכות הנישואין – מה כל אחת מהן מוקירה? מה המשמעות העמוקה של הכתובה? מדוע שוברים כוס? לכל המנהגים הללו יש טעמים מלאי אנושיות ואמפתיה.
הזוג ואני משוחחים על כל אלה, וכתוצאה מכך הזוג בוחר, מתוך הבנה, את אותם מרכיבים שהוא רוצה בטקס האישי שלו. שמחת הגילוי מאפשרת דווקא את הקרבה למקורות וכך הטקס הופך להיות יהודי אמיתי...
התשתית השנייה של הטקס היא הייחודיות של כל זוג.
האם יש להם סיפור היכרות מיוחד? מה מאפיין את הזוגיות שלהם ואת החיבור ביניהם? מה חשוב להם להביא מעצמם בטקס? האם הם רוצים לשתף בני משפחה בטקס דרך ברכות? האם הם רוצים לשתף את האורחים באופן כלשהו? איזה מוסיקה הם אוהבים ואיך לשלב אותה? האם חשוב להם להיכנס בדרך מיוחדת לחופה? איך מתאים להם שהטקס יסתיים?
שאלות אלו ואחרות מועלות בהמשך הדיאלוג בינינו כאשר אני מציעה רעיונות לכל שאלה/התלבטות.
בסוף הפגישה הראשונה יש לנו מסד של חלקי הטקס העיקריים ואז מתחיל תהליך "התפירה".
אני לומדת להכיר אותם ואת אופיים, ואת הניואנסים האלה משלבת בטקס ההולך ונכתב.
אני עוזרת להם לכתוב ולבטא מילים אישיות בפרק הקידושין או הכתובה האישית.
אנחנו מחליטים יחדיו האם ואיך משתלבים אנשים נוספים בטקס, וגם אותם אני מכינה.
ומה נותר? לתאם עם הדי ג'יי, לוודא שמבחינת מפיקי האירוע הכל סגור מבחינת העזרים הנדרשים, לשלוח את הטיוטה הסופית ולקבל אישור (הזוג מאשר כל אות ותג בטקס), ו – להתחיל להתרגש...
ביום האירוע אני תמיד מגיעה כשעה לפני שהטקס אמור להתחיל, בודקת, מוודאת, מכירה אישית את ההורים והמשפחה הקרובה, זורמת בכיף עם קבלת הפנים, ומחכה בסבלנות לאות להתחיל.
החופה נפרשת, הזוג צועד קדימה, התרגשות וחום מקבלים אותם ו – הטקס מתחיל!!
בסיומו, לאחר הנשיקות והחיבוקים, אני נמצאת שם לעוד כמה דקות. אורחים רבים ניגשים להודות, ורבים מתפעלים: "לא ידענו" הם אומרים, "לא ידענו למה שוברים כוס, למה שותים יין, איזה כיף לדעת, היה מרגש, אחר, ייחודי, באמת הקשבנו והיינו עם הטקס". גם לזוג הנרגש חשוב לי לומר כמה מילות פרידה ותודה.
ובדרך הביתה אני מודה מחדש על הזכות שנפלה בחלקי לפגוש הרבה אנשים טובים ברגע כל כך משמח של החיים שלהם.
מאת הרב אילה שני
