יאיר רוטקוביץ' נישואין אזרחיים חתונה שווה טקס חילוני טקסים
דף הבית >> נישואין >> מאמרים >> "חוק נישואים אזרחיים יפלג את העם"
"חוק נישואים אזרחיים יפלג את העם"
יאיר רוטקוביץ'
האם יש בנישואים אזרחיים רק מהפלגנות ?
ציטוט מדבריו של דוד בן גוריון, בתחילת שנות החמישים, בישיבת ממשלה:
"מדוע קיבלנו חוק הנישואין והגירושין? האם כי אנו חושבים שרק בארמית אפשר לתת גט? קיבלנו חוק זה כדי לא להביא לקרע בעם ישראל, שיהודי דתי יוכל להתחתן עם בת של יהודי לא דתי. קיבלנו זאת באהבה.לא עשינו בזה טובה לדתיים, אלא עשינו מה שמוטל על מנהיגי העם היהודי".
דוד בן גוריון פעל נכון מאוד, לשעתו. מה שהיה נכון ללפני יותר מ 50 שנה עבור העם היהודי, כה סמוך להשמדתם הפיסית של מיליונים מבניו, ולכינונה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, אינו נכון להיום. אז, היה צורך אדיר ליצור אחדות, גם אם היא מלאכותית.מה גם שרוב מכריע בעם היהודי דאז, רצה ברצון חופשי לשמור על חוקי ההלכה.
אולם, כיום המצב שונה, ביובל האחרון התעצבה כאן בארץ תרבות יהודית אחרת, שבן גוריון לא הכיר. תרבות שיש לה את הסמכות והזכות בשם שיויון וליברליזם, לשנות את כללי המשחק. אומנם הקטר שמקדם כיום את חוק הנישואים האזרחיים הוא חוסר פתרון למאות אלפי אזרחים,רובם עולים חדשים, שאין להם דרך להנשא, אולם כל שנה עולה בהתמדה מספר האזרחים שיכולים להתחתן דרך הרבנות, אך בוחרים אחרת. הם בוחרים ליצור קשר זוגי שלא באמצעות רישום ברבנות, אלא דרך רישום אזרחי בחו"ל. רישום שלא מלווה בעריכת טקס בעל מאפיינים של התרבות היהודית. ולכן חובה להציע לאזרחים אלה אפשרות לנישואים יהודים מסוג אחר.
האורתודוכסיה צודקת, פתיחת חוק נישואים וגרושין, יפלג את החברה היהודית בארץ בכל הנוגע לנישואים וגירושים. ומי שלא מודה בזה, מחטיא לאמת. הרבנות הקהילות הדתיות והעדה החרדית ינהלו ספרי יוחסין קשיחים. תהיה מדינה אחת ומקור תרבותי אחד לשתיי עמים יהודיים, נראה שאין מנוס מכך. ולא צריך גם להבהל מכך. מכיון שאין לדעת בדיוק, לאן יוביל תהליך שכזה. כנראה יחול שינוי דרמטי ביחסו של הציבור כלפי האורתודוכסיה, ואולי צפויה לה עדנה מחודשת בה היא נבחרת ולא כופה את עצמה, ידועה עמדה כזו של הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב בקשי דורון: 
" חוק הנישואין והגירושין, שמשמש במידה רבה כחלון הראווה של היהדות עבור רבים, משניא את היהדות ואת הדת על חילונים רבים.... חוק הנישואין והגירושין הוא חוק ארכאי ואיבד מתוקפו. הוא גורם רק נזק. ממילא כל האנשים שלא יכולים להינשא או שמעדיפים לעשות זאת לא דרך הרבנות יכולים להינשא בקפריסין או בדרכים אחרות. כיום גם רבים נוהגים לחיות עם בן או בת זוג שנחשבים כידועים בציבור שלהם"... כשם שברית מילה לא נעשית מתוקף החוק, ויותר מ 95% מההורים בארץ נוהגים למול את ילדיהם, אני סבור שאם הנישואין לא יהיו במסגרת של חוק ושל כפייה, זה ימשוך דווקא יותר אנשים להתחתן באמצעות הרבנות".
הוא צודק? אין לדעת, רק ימים יגידו. מה שבטוח הוא שאלפי זוגות יהודים, בשל אי היכולת לבחור טקס יהודי מלבד טקס רבני אורתודוכסי, מוותרים כיום על טקס יהודי כלשהוא, וזה בצומת חשוב בחייהם, צומת שמעצב את זהותם. זו סכנה קיומית ממש, שגוררת חוסר הזדהות עם המדינה. פתיחת "השוק" תאפשר להם להתחבר אל יהדותם, ולהיות אזרחים המחוברים יותר אל זהותה של המדינה. יש לשער שמצב כזה גם יגרור את האצת פתיחת ארון הספרים היהודי בפני הציבור החילוני, לא רק כעיסוק אינטלקטואלי, שמאפיין כיום את הענין החדש ביהדות, אלא גם בתהליך מתמשך של התגבשות קהילות יהודיות חילוניות, שיחגגו יחד דרך זהותם הרוחנית יהודית, בדומה לקהילות דתיות כיום. וזאת מכיון שהמצב החדש ישבור המשוואה יהדות=אורתודוכסיה, והשאלה "אם כך איזה יהודי אני..?" תחריף ותיצור מציאות חברתית שונה. כמו כן סביר שיחל גם תהליך ארוך טווח, בתוך האורתודוכסיה. פחדי הרבנים יתבררו כלא נכונים ויתברר שהעם היהודי שורד וחי ונושם גם אם הוא מחדש מתחדש ומתרענן. הקונספציה שקפאון, שמירה על הקיים, חוסר שינוי הם הם המתכון להמשך הקיום היהודי, כל אלו יתבררו כעגל זהב, כאלוה שכיזב. אומנם, תמיד ישארו קהילות בדלניות, מתרחקות שיחושו שרק הן מחזיקות את הנביא בזקנו ובזכותן אלוהים יכול עוד לזהות "יהודים אמיתיים" עלי אדמות.אך תהליכים אלו יוכיחו בעליל לציבור האורתודוכסי שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי. 

אנו זקוקים להנהגה יהודית ליבראלית וחכמה. שתבין את המורכבות של היות האורתודוכסיה חלק אינטגראלי מהמציאות היהודית כאן, אך מאידך תהיה מחויבת למצפן היהודי שלה עצמה ולא תתן יותר לדעת מיעוט להכתיב את אורחות חייו של הרוב. קשה לזהות כיום מנהיג חכם שכזה. רוב מנהיגנו, המניפולציה הפוליטית מכופפת את גרעין זהותם, ואם יש כמה נחושים בהם, הרי הם משדרים שנאה ולא תרבות וחיי רוח.

אין צורך להבהל מהפילוג. הוא יכול להוביל לגיבוש זהות יהודית מתחדשת נפלאה.

מאת יאיר רוטקוביץ'