עברית  |  English  |  русский  |  Español  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח




הצעת החוק הנוכחית של "ברית הזוגיות" היא:
[תוצאות]


רבנות חילונית




כתב העת יהדות חופשית
כתב העת יהדות חופשית






מונה:

דף הבית >> מאגר עיתונות >> קבורה ואבלות
 

 

יתגדל ויתקדש הקדיש הקיבוצי, 28.06.2010, Mynet מאת נטע חכמוביץ', יגור
"קדיש נוסח יגור", שחיבר חבר הקיבוץ, הפך לציון דרך בתחום טקסי הקבורה ומסורת האבלות בקיבוץ

הלוויה בקיבוץ: מרימים לחיים, Mynet 14.06.2010, מאת
ארנון לפיד
גם טקסי הקבורה ומסורת האבלות משתנים בקיבוצים. בהשתלמות ל"עורכי מעמדי אבלות" הועלו הצעות לעיצוב ההלוויות, כמו גם היבטים לוגיסטיים של הקבורה והיבטים סוציאליים של ליווי האבלים

חברה קדישא: הרוג תאונת המטוס לא ייקבר בארון, Ynet 26.10.2008, מאת רועי מנדל ואדוה נפתלי
בני משפחתו של מנחם בן-זכריה מנתניה שנהרג בתאונת המטוס, ביקשו לקבור את חלקי גופתו בארון - אך חברה קדישא מתנגדת בשל סיבות הלכתיות ולדברי המשפחה מציעה "לשים בובה" . האחות: "אם יסרבו לקבור - ניקח את הארון הביתה"

תנו למות בשקט, Ynet יהדות, 14.5.2008, מאת אפרת שפירא רוזנברג
בזק"א עושים עבודת קודש, במובן הכי פשוט של המילה. אבל לאחרונה נראה שבארגון הצליחו לקחת את המצווה צעד אחד רחוק מדי: אנשי זק"א התערבו למנוע את צוואתה של אשה, שביקשה לתרום את גופתה למדע. עם כל הכבוד לכבוד המת, מה עם כבוד החי?

בית משפט אישר להורים לשרוף גופת בתם, Ynet, 7.4.2008, מאת אחיה ראב"ד

למתים יש אופציות: קבורה, שריפה או השלכה למצולות. הארץ, 2.3.2006, מאת יובל אזולאי
"בחודשים האחרונים נרשמו עשרות לקוחות לשירות פיזור אפר גופתם, אחרי השריפה בחוף הים או בלב ים. בשבוע הבא תיפתח במרכז הירידים בתל אביב תערוכת "מתחילים בחמישים פלוס". בתערוכה ייחשפו הגמלאים המבקרים לכרטיס "צוואה רוחנית". באמצעות תעודה זו, יכול החתום עליה להורות - בעודו בחיים - מה לעשות עם גופתו לאחר מותו: טקס מסורתי או חילוני, קבורה בארון, בשריפה, בתכריכים וגם בלב ים".

הרבנות: אין לשבת "שבעה" על גופה שנשרפה, YNET, 30.1.2006, מאת אילן מרסיאנו
"בעקבות פעילותה של חברת "עלי שלכת", המציעה שירותי שריפת גופות, התכנסו אנשי זק"א והרבנות הדתית לדיון דחוף. הפסיקה: "אין נוהגים במת מנהגי אבלות. מועצת הרבנות מורה לחברות הקדישא לא לקבור את אפרם של הנשרפים בקברות ישראל". תגובת החברה: "החלטת מועצת הרבנות עומדת בניגוד לכל עמדה יהודית מוסרית והגיונית".

לקחו את מחלקת הקבורה הביתה', "הארץ", 19.1.2006, מאת שחר אילן
"חברים בשלוש מועצות דתיות הקימו חברות קדישא בבעלותם, חתמו אתן הסכמים והעבירו אליהן - כלומר אל עצמם - את הסמכויות, התקציבים והנכסים הנוגעים לקבורה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט מועלות טענות לעבירות פליליות חמורות, בהן זיוף. אנשי חברות הקדישא טוענים שהם בסך הכל רצו להבטיח את המשך הקבורה בעריהם".

פקיד בכיר מעכב התקציבים, והקבורה האזרחית תישאר נחלתם של העשירים, "הארץ", 2.12.2005, מאת עמירם ברקת
"פקיד בכיר במשרד ראש הממשלה מעכב זה תשעה חודשים תקציבים לבניית בתי עלמין ציבוריים לקבורה אזרחית. במארס השנה הוקצו 15 מיליון שקלים לנושא, ובארגונים העוסקים בקבורה אזרחית אומרים כי הסכומים היו יכולים לחולל מהפכה בתחום ולענות על צורכי האוכלוסייה למשך השנים הבאות".

גיאורגי גוינסקי ממעלות נקבר בכפר מסריק, כי בעירו עדיין אין חלקה לעולים לא יהודים, "הארץ", 23.1.05, מאת ג'קי חורי
"למרות שהכנסת קבעה ב-98' כי יש להקים חלקות קבר ללא יהודים בכל רשות מקומית, ראשי הערים מתעלמים".

החי על המת, מוסף "הארץ", 15.10.04, מאת נרי ליבנה
"גם בהלוויה חילונית, אסתטית ומאופקת קשה למצוא את הדרך המתאימה להיפרד ולהמשיך לחיות".

קבורה חילונית: אפשר גם אחרת, Ynet, 10.2.2004,יהודית יהב
"בתי-הקברות בארץ צפופים ומוזנחים, ויותר ויותר אנשים מעדיפים קבורה חילונית; את האופנה החדשה מנצלים קיבוצים, שמציעים חלקות קבר בבתי-עלמין מטופחים ויפהפיים, עם אפשרות לקבורה חילונית אישית; אלא שהמחירים הופכים את העניין לשירות לבעלי יכולת בלבד, וחורגים בהרבה מהסכומים המותרים לגבייה עבור קבורה; הקיבוצים: אנחנו גובים עבור התחזוקה".

"מותי בימוי והפקה: רפי בוקאי", "מעריב", מאת מיכל קפרא, 19.12.2003
"אחרי 27 שנים של מאבק במחלת הסרטן הקפיד רפי בוקאי על הוראות בימוי מפורטות ומדויקות לסצנת מותו הידוע מראש. הוא השאיר אחריו תסריט לטקס ההלוויה, ליהק את השחקנים וגם לא שכח לבחור תפאורה ומוזיקת רקע. שני סרטים, "אוונטי פופולו" המקסים והמוצלח ו"מרקו פולו" המגלומני והמושמץ, ששיקפו את אישיותו רבת הסתירות, הספיקו לו כדי להיכנס לפנתיאון הקולנוע הישראלי. החברים מתקשים להשלים עם הסוף העצוב".

ארגון זק"א וחברה קדישא ביקשו מבית המשפט למנוע שריפת גופה של נערה ששמה קץ לחייה ביום שבת. השופט דחה את בקשתם וקבע: אין מקום להתערבותי

אחד, לא חשוב מאיזו חלקה, "הארץ" 6.2.2008, מאת יאיר אטינגר
"ירושלים היא עיר פלורליסטית, המחויבת לאפשר לכל אדם לבחור את דרך חייו ואת דרך הטיפול בקבורתו ללא כל כפייה". הדובר: אורי לופוליאנסקי, ראש העיר החרדי של ירושלים. ההקשר: החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בשבוע שעבר, להעביר להפקדה את התוכנית שהגיש לופוליאנסקי עצמו, להקים לראשונה בית עלמין לקבורה אזרחית בירושלים.

משרד הדתות מעכב פיתוח בתי קברות אזרחיים, Ynet ,28.1.2008 מאת שאול מסטרדמסקי
המשרד לא ניצל 11.5 מיליון שקל שנועדו לצורך כך ב-2007. עקב כך תקציב זה יבוטל השנה ורק בעלי אמצעים יוכלו להיקבר בקבורה אזרחית באופן פרטי בקיבוצים ובמושבים תמורת עשרות אלפי שקלים

רק אל תאמרו עלי קדיש' Ynet דעות, 19.12.2007 מאת אברהם גל
התפילה לא רלוונטית לא רק משום תוכנה הדתי, ערכה הספרותי המפוקפק ושפתה הזרה, אלא גם כיוון שהאורתודוכסיה הדתית מטילה איסור על נשים לומר "קדיש" על יקיריהן.

המשפחה גילתה: במקום האם נקבר גבר, YNET, 5.3.2006, מאת אחיה ראב"ד
"בני משפחתה של תושבת קריית מוצקין, בת 65, שהלכה לעולמה, ערכו לה טקס לוויה, וגופתה כבר נטמנה בקבר. כך לפחות חשבו בני המשפחה. אלא שקרובת משפחה שמעה שיחה בין אנשי חברה קדישא, על "בלבול אפשרי בגופות". לאחר בדיקה התברר שאכן נפלה טעות, גופת הגבר שנקבר במקום האשה הוצאה מהקבר ומסע הלוויה יצא לדרכו פעם נוספת. המשפחה זועמת: "זו שערורייה".
שם באבן, מוסף "הארץ", 24.08.2007, מאת לימור גל
מצבות בצורת תות שדה ענקי או גלשן, פיזורו של אפר המת במסלול הריצה שאהב, הפיכתו ליהלום בתכשיט וטקסי אזכרה עם שירה בציבור, הן רק כמה מהדרכים היצירתיות שבהן מנציחים מתים בישראל.

האם המדינה יכולה לקבוע לנו איך למות?, Ynet יהדות, 25.08.2007, מאת יוסי ביילין ויצחק לוי
משרפת הגופות בחיבת-ציון הוצתה, ועכשיו עולה הצעה להוציאה מחוץ לחוק. ח"כ יוסי ביילין לא מוכן "שאנשי האתמול יקבעו לו איך למות" ואף מבטיח מאבק בנושא. הרב יצחק לוי יתמוך בחוק בגלל הזיכרון הלאומי - "פעמים רבות אנחנו מעדיפים שיקול ציבורי על חשבון חופש הפרט" ומה אתם אומרים?

משרפת גופות הוצתה לאחר שמיקומה נחשף בעיתון חרדי. "הארץ", 23.08.2007, מאת רוני זינגר-חרותי ואנשיל פפר
הקרמטוריום של "עלי שלכת" במושב חיבת ציון נשרף כליל. מאז הקמתו נשמר מיקומו בסוד מחשש להתנכלות חרדים, אך הבוקר חשף ארגון זק"א את המיקום המדויק; מנכ"ל זק"א, משי זהב: איננו קשורים להצתה, אך אני מברך את המציתים; בעל המקום: התרעתי בפני המשטרה, אך הם לא עשו דבר.

חשד: הוצת המתקן הראשון בארץ לשריפת גופות, Ynet, 23.08.2007, מאת רענן בן צור ונטע סלע
נזק כבד נגרם למתקן הראשון בארץ לשריפת גופות של חברת "עלי שלכת". נסיבות השריפה נחקרות, אך ידוע כי אתמול בבוקר, לאחר חודשים של מעטה חשאיות סביב המתקן - נחשף מיקומו המדויק בעיתונות החרדית. יהודה משי זהב: "מטרת הקרמטוריום היא לשרוף, אז עכשיו הוא מילא ייעודו, נשרף ועלה בסערה השמיימה"

על משכבו בשלום?, Ynet דעות, 8.5.2006, מאת יפעת סולל, יהודה משי זהב
"דווקא בשעתם הקשה ביותר נדרשים חילונים להסתמך על שירותי הדת. לעורכת-דין מארגון "מנוחה נכונה" נמאס שחוק הקבורה האזרחית לא נאכף, אבל מנכ"ל זק"א מזהיר: הראשונים להיפגע מהרפורמה יהיו האבלים עצמם. מי משניהם יצליח לשכנע אתכם?."

Go Back  Print  Send Page



 

 

 [חזור למעלה]  | הוספה למועדפים |     | הפוך לעמוד הבית |    | מפת האתר |  עברית English русский Español 

טקסים 2004-2010 © כל הזכויות שמורות