|
מגילת אסתר היא פנטזיה אחת גדולה, דמיונית ולא מציאותית. המגילה הזו שוביניסטית, החל ביחס אל הנשים, כאשר מחליטים להעניש את ושתי, כדי שכל הנשים ילמדו את מיקומן בהיררכיה המשפחתית בהנהגת הבעל, וממשיך ביחס המשפיל לנשים על ידי קיום תחרות יופי ובו המלך אחשוורוש בוחר את אסתר, כמי שבוחר מוצר מהמדף מבין מוצרים אחרים. המגילה שוברת שיאים של חוסר מוסריות, כאשר היהודים טובחים בכשבעים ושש אלף איש ללא שום סיבה, משום שצו המלך להרוג יהודים הוסר.
כיום, רוב החילונים מאמצים את מנהג משלוח מנות, ההתחפשות וקיום נשף, שהם הצדדים החווייתיים והחומריים של פורים, אולם הצדדים האחרים, בעלי הממד הרוחני, כגון קריאת המגילה בבית הכנסת ותענית אסתר, זוכים להתעלמות כמעט מוחלטת.
מהי הסיבה להתעלמות זו? מה גרם לכך שהחילונים מתרכזים רק במנהגים החווייתיים והחומריים של החג, התמקדות שהובילה לכך שהחג הפך לעוד סיבה למסיבה?
אנשים חילוניים, השואפים לערכי מוסר אינם יכולים להזדהות עם התכנים של המגילה. המסרים של החג בכלל והמגילה בפרט, אינם רלוונטיים עבור אדם חילוני המאמין בערכי המוסר, כדרך ליצירת חברה שכיף לחיות בה. הפרשנות הדתית למגילה רק מרחיקה עוד יותר את החילוניים מכל רלוונטיות לחג. האם המסר של המגילה הוא כדי לזכור את אשר עשה לך עמלק, או כדי לבחון את מערכת היחסים עם אלוהים בזוית אחרת, כפי שמציע למשל הרב שרלו? ברור לחלוטין שעם פרשנות כזו, המגילה תהיה בגדר סיפור נחמד בלבד שיפנה את מקומו לדברים הרלוונטיים באמת- החגיגה והמשתה.
כיצד חילונים יכולים להפוך את חג פורים לחגיגה עם משמעות ערכית שתגרום להתעלות רוחנית יותר מאשר חגיגה רגילה?
חג פורים, כמו כל מועד, הוא חג לגיבוש הזהות. בכל חג יש מסרים שמחדדים את זהותנו. ביום כיפור, למשל, אנו מבצעים חשבון נפש על ידי חיפוש עצמי, סוג של בדיקה אישית באילו דברים האדם צריך להשתפר או להשתנות כדי להיות אדם טוב יותר.
בפורים המטרה דומה, אולם היא נעשית על ידי התחפשות לזהות שאולה. בשורש המילה תחפושת נמצא שיש גם חופש וגם חיפוש. התחפושת מאפשרת לנו לקנות זהות שאולה, להתכסות בשריון זמני, במסכה המכסה את זהותנו האמיתית ובמפגש הזה אמור להתבצע חשבון נפש.
אם כך, המשמעות של יום כיפור ופורים אחת היא- חשבון נפש שביום כיפור מתבצע מתוך חיפוש עצמי, ובפורים מתוך חיפוש באמצעות זהות אחרת, מחוץ למסגרת, המקיימת דיאלוג עם זהותנו.
היהודי החילוני אינו מתחבר בדרך כלל לחשבון נפש שנעשה ביום כיפור, ולכן, גם בפורים התחושה היא שבדיקת הגבולות נועדה עבור מי שיש לו גבולות, קרי, האדם הדתי המקפיד לנהל את חייו לפי הלכה. עבור החילוני, נותר רק המסר של החגיגה והשמחה, כי חיפוש אחר חופש ואחר בדיקת גבולות, הוא תהליך מובנה בהכרה החילונית המאפשרת והמגוונת בכל השנה. החילוניים יאמרו שהם לא צריכים לבקש אישור כדי להשתכר עם החבר'ה, אם זהו רצונם.
מחשבה זו נובעת מתפיסה מוטעית של המושג חילוני. יש חילונים שחושבים שחילוני משמעותו חופש בלתי מוגבל, לעומת דתי אשר מחויב למצוות ולהלכה. אולם התפיסה שהכל מותר אם אתה חילוני, היא מוטעית לטעמי, כי גם לחילונים יש גבולות, אלו הם הערכים הנבחנים על ידי אמות מידה מוסריות.
חג פורים הוא אפוא, חג חשוב ביותר לחילונים, ואולי אף יותר מאשר לדתיים, כי הדתיים מכירים פחות או יותר את גבולות תרבותם, ואילו עבור החילוני הגבולות אינם ברורים ומעורפלים.
זוהי הזדמנות עבור החילוני להבהיר לעצמו מהם הערכים שהוא מאמין בהם, אשר יוצרים את הגבולות בין מותר ואסור ובין רע וטוב.
דווקא העמדת טקסט בוטה כל כך כמו מגילת אסתר, יוצרת תחושה של אי נוחות עבור אדם חילוני. המגילה משפילה חצי מהאנושות, ואחר כך מתפנה להרוג אנשים חפים מפשע, והכל באווירה של משתה ונשף, שוכרה וקבלת החלטות מתוך הטלת פור ולא מתוך הגיון. המגילה מייצגת עבורנו התפרקות מוחלטת מגבולות ומהגיון.
המילה פורים מייצגת בתוכה את הרעיונות הללו. הטלת הפור היא אנטי תזה לקבלת החלטות רציונאלית, והפרימה היא היתר להתנער מכל החוקים הקיימים ולעשות כראות עיניך, במקום לציית לחוק המוסרי.
החילונים במיוחד, אשר לא תמיד מודעים לגבולות, מתבקשים בזמן קריאת המגילה ובזמן שהם מתחפשים לזהות אחרת, לשאול את עצמם- אם זוהי פנטזיה- אזי, מהי המציאות? אם מתעורר בך חוסר שקט הנובע מהיחס אל הנשים במגילה או מהתנהגות אנטי הומניסטית, מה זה אומר עליך? אם מעשים אלו מהווים עבורך חציה של גבולות הערכים שאתה מאמין בהם, אזי במה אתה מאמין? מהם הגבולות שלך שאתה בוחר לקיים בחיי היום יום? שאלה זו הינה חשובה ביותר במיוחד עבור אנשים שהגבולות שלהם אינם ברורים, כשל רוב החילונים.
לכן אני מציע שחגיגת הפורים תתמקד בחוויה ובמסיבה אך גם במתן משמעות לחג על ידי קריאת המגילה וחשבון נפש מתוך מסכה- מתוך זהות אחרת והתחפשות, זוהי הזדמנות להגדיר טוב יותר את הזהות היהודית חילונית
הרב גיא אורן |
