|
במילים האלו נפתח טקס הנישואין של הזוג שרון ועידו, אשר נערך ברקיע השביעי, ואין כאן הכוונה לאולם אירועים הנושא את השם המיוחד, אלא ממש לשמים, שם, בתוך כדור פורח בין שמיים לארץ, נמצאים בתוך סל קטן וצפוף, הטייס, הזוג, שלושה חברים ואנוכי, עורך הטקס.
בחרנו לפתוח את הטקס במילים אלו המציינות עבורם את המסר, אולי נאיבי מידי, שהאהבה מנצחת ויוצרת שמחה, חברות ורעות וטוהר, אבל אני שמח להיות שותף למחשבות ואמונות מעין אלו, אשר מביאות פתיחות ומחשבה חיובית לעולם.
פגשתי את עידו ושרון בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר הקרניים הראשונות החלו להאיר את עמק יזרעאל אשר התעורר לשבוע חדש, וכך, בבוקר יום ראשון, בשדה חרוש, בשעה שצוות הכדור הפורח עמלו לנפל את הבלון, יצאו מהמכונית בני הזוג בעניבות וכובע לראשם, מאושרים עד אין קץ לפני הצהרת אהבתם.
נרגשים עלינו לתוך הסל והמראנו בהמראה עדינה ורגועה, כשהנוף של עמק יזרעאל נשקף מול עינינו, שמענו את השיר המתאים כל כך לשרון ועידו- בוקר של כיף, של להקת תיסלם, המספר על ענן לבן שיוצא כמו נער צוחק במחול לרוח הבוקר אל כדור נעלם שממתין לו אי שם במרום, תיאור מופלא לרגע המיוחד שעמד להתרחש
עידו ושרון נפגשו על החוף, במפגש מקרי, וכל אחד מהם נענה למפגש, אבל לאחר זמן קצר החליטו לומר שלום רק כדי להספיק ללכת שלוש דקות במעגליות כדי להיפגש שוב, והפעם הם כבר החליפו טלפונים, והמפגש המקרי התגלגל לארבע שנים טובות של זוגיות, שנחגגו בדיוק בתאריך המשלים את השנים ביחד. שרון ועידו בחרו להתחתן במקום הטבעי להם- בכדור, עגול, בשמיים, המעטפת העגולה של כדור הארץ, בסימן לחיים הזוגיים שלהם, שידעו הרבה אהבה בשמיים וטיסות להודו ולרומניה, לאיטליה וצרפת, ומקומות נוספים שהכירו ביחד בעולם.
לאחר הטיסות והטיולים, תמיד חזרו לבית מושלם- מקום חם ובטוח, שם הרגישו שחזרו אל התא המשפחתי המוקם באהבה ובהשקעה בטקס שהמשיך בשמיים, קראו השניים את ברית הזוגיות שנכתבה על ידם וסימלה עבורם את החיים שהיו רוצים לחוות ביחד כזוג, וכך הם כתבו:
"נאחל לעצמנו שתמשיך לצמוח אהבתנו כפי שצומחת בכל יום. שנמשיך לתת למילה אהבה את ההגדרה המושלמת שאנו נותנים לה. שנמשיך להפרות זה את זה ולהצמיח את כל כישרונותינו, להיות התרופה אחד של השני בתלאות החיים ולהיות אחד לצד השני בשיאים החזקים של החיים, שנמשיך להיות כנים אחד עם השני, ולהיות ערבים זה לזה עד בלי די. שתמיד נהיה אחד לשני כמו הרוח המעיפה עננה מעל ראשינו, שתמיד ביתנו יהיה קן של אושר, אהבה ושלווה. שתמיד נצחק לפני שאנו נרדמים. שנמשיך לחבוק זה את זה גם בגוף וגם בנפש. נייחל שתהיה עלינו השגחה, כמו שהייתה עד עכשיו. שעשרות השנים הבאות יהיו כמו ארבע השנים האחרונות, ונסב אחד לשני, כתמיד, נחת, אושר, שלווה ובית חם. שימשיכו לשיר לנו השמיים ולברך אותנו בכל טוב, ונמשיך להיות מאושרים, ושכמו שקרה עד היום, גם בשנים הבאות כל יום יהיה עמוק יותר מהיום הקודם. שתמיד יהיה לנו הדיבר האחד עשר- שנהיה מאושרים. שתמיד נדע כמה אנחנו אוהבים אחד את השני, ושנמשיך לכבד זה את זה ולעולם לא נפגע זה בזה. נאחל לעצמנו שבכ' בתמוז תשר"ה נחגוג יובל שנים ונהיה זקנים מצחיקים ומאושרים ונסתכל אחורה על החיים בנחת ובעונג. "
הטקס הסתיים בשירה של אילנית, "אהבה היא שיר לשניים":
ישירו השמיים, אהבה היא שיר לשניים. העולם כולו צוחק אלי ושר, כמה טוב, כמה טוב!
ובאמת היה טוב, טוב מאוד, וכפי ששר מאיר אריאל: יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר..."
ולאחר הנחיתה ירדנו כלא מאמינים לאירוע המרגש שחווינו, להצהרת אהבה בעלת עוצמה של התכוונות, רגש, ורצון. ועם תחושה זו הבטנו על הנוף של העמק, על שדה בגבעה, ושתינו שמפניה קרה, כאשר לאחר החלפת הטבעות ואמירת הצהרת האהבה, בירכנו לחיים ושתינו לחיי הזוגיות והנישואין של הזוג המיוחד.
הרב גיא אורן
|