|
קטעי קישור מטקס בר המצוה של רועי 13.8.04  כתב הרב נרדי גרין
זהו אינו כל הטקס אלא רק קטעים ממנו לדוגמא. הטקס נערך בגן האירועים "לימון" בקבוץ עינת, הקטעים באדיבות רחל ואריה הוריו של חתן בר המצוה. ובאדיבותו של רועי חתן בר המצוה בעצמו.
ברכה להורים: לפני שאנחנו מתמקדים במי שהינו מרכז החגיגה היום אני רוצה להקריא לכם כמה מילים משיר של יורם טהר-לב:
"אנחנו נולדנו לחיות ולמות
לבנות ולברוא עולם
להפוך ענבים ליין
ונשיקות לבני אדם"
למי התכוון יורם טהר לב? אני מנחש שהוא התכוון לרחל ואריה, ההורים של רועי, עומרי ורומי. הם נפגשו, בנו ובראו עולם, הם הפכו ענבים ליין, הם בנו בית לתפארת ומשפחה רחבה. ונשיקותיהם הפכו לבני אדם. אחד מבני האדם האלה גדל במשך 13 השנים האחרונות בבית שיצרו ההורים הגאים כל כך היום. בשם ולכבוד ההורים והמשפחה מוקדשת הברכה הבאה: אחת מברכות בר המצווה העתיקות, הידועות כבר מימי הביניים, והנהוגות בעת העלייה לתורה של חתן בר המצווה היא ברכת מִי שֶׁבֵּרַךְ אני רוצה להזמין את דוד טהר, הידוע בעולם בכינויו "סבא דוד", כי הוא סבא של רועי, ובמקרה גם אבא של אריה".
ברכת סבא דוד: "מִי שֶׁבֵּרַךְ" לרועי.
ברכת עורך הטקס: וכעת הייתי רוצה לשאול אתכם מה זה "בר מצווה", מה חוגגים פה?, הילד מגיע לגיל 13, מה מיוחד בזה לכל הרוחות? מה ההישג המיוחד של להיות בן 13? אז אומרים לי חוגגים התבגרות... תרשו לי לחדש לכם כמה עובדות שלא ידעתם, בגיל 13 עוד לא מתבגרים!, מקסימום אפשר לחגוג את השערה הראשונה ב... בית השחי... מהי המשמעות של התבגרות? אולי זה בעצם כאשר אדם אחראי לחלוטין על מעשיו, פרנסתו, והוא עצמאי לחלוטין. מתי זה קורה בחיי אדם? האם בגיל 13?, לא, כי הוא עדיין ברשות הוריו, ולכן אי אפשר להגיד "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" כמו שנהוג, האם בגיל 18?, לא כי אז הוא הולך לצבא, ועדיין הוא תלוי. האם בגיל 21, כאשר הוא משתחרר? האם בטיול למזרח? האם באוניברסיטה? ומי ישלם את שכר הלימוד? ואחר כך חתונה? ובסוף קורה מה שקרה לאהוד בנאי שתסכימו איתי שהוא התבגר לא רע וגדל להיות אדם שלם ויוצר פורה (לשים ברקע את השיר "מהרי נא" של אהוד בנאי) וזוהי לשונו של השיר:
הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא שוכב על הספה בבית הוריו
כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא חוזר אל חדר נעוריו.
אמא באה ואומרת: "תשתה משהו חם"
הוא מתעצבן ואומר: "לא, לא עכשיו"
מסתכל על ארון הספרים הישנים
סיפורים שליוו את חייו.
מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת
בטרם תשכיביני לישון
וספרי לי על הילד שהייתי
איך שמחתי על הגשם הראשון.
בר המצווה בעצם מציינת את המעבר לשלב חדש, תחילתו של שלב ולא סיומו של שלב. השלב של לימוד האחריות. מעתה הציפיות מרועי שילמד להיות יותר אחראי מקודם. בחיינו העכשויים, מצוות הן מעשים הדורשים אחריות רבה מעצמך לעצמך וכלפי הזולת, למשל, להתמיד באימוני הכדורסל, למשל, לעזור בבית, למשל, לכבד את ההורים ואת האחר. בהלכה היהודית האחריות מתבטאת בשמירה על מצוות כמו למשל, להשכים כל יום להניח תפילין – זו אחריות רצינית, ויש עוד 1, 2, 3... תרי"ג כלומר 613 מצוות שמעתה הוא מחויב בהן. אכן אחריות רצינית. אבל מכיוון שאנו יודעים שאף אחד לא שומר את כל המצוות הדתיות, אני רוצה לקרוא לכל בעלי הניסיון הבינה והשיבה שבינינו – בסוף הטקס, לאחר שתברכו את רועי למזל טוב, לאחר שתשלשלו את ההמחאה השמנה לכספת, תירמו לו משהו נוסף לשלב הזה של האחריות: תירמו לו מצווה שקיימתם או רציתם לקיים בחייכם ונראה לכם שחשוב מאד לקיימה. תראו, ויש לו עדיין הזדמנות לעשותה. אני אתן את העצה הראשונה שבעצמי לפעמים אני שוכח לקיימה: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך", כך אמר הלל הזקן, וגם אמר שזוהי כל התורה כולה על רגל אחת.
אז כיתבו לרועי על פתק יחד עם הסוכריות שקיבלתם, ובמקום לזרוק, להטיח בו את העצה, הגישו לו אותה עם אהבה וחיבוק, כמו שאני עושה עכשיו...
על מנת להתחיל לבנות את האחריות שלו לפני כולם הכין רועי דרשה לטקס בר המצוה שלו שאותה הוא הולך להקריא עכשיו. רועי בבקשה!
דרשת חתן בר המצווה
נעילת הטקס: והנה אנו קוראים במשנה במסכת אבות פרק ה "בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם".
אבל לרועי אנחנו מאחלים שיחיה עד מאה ועשרים שיצלח בכל מעשה ידיו. אני רוצה להודות לכולם ולהתראות בבר מצווה של האח עומרי, ובבת מצווה של האחות רומי.
|
