הדרשה של יותם -בר מצווה 11.3.05
הנחיית חתן בר המצווה: נעמי מעודד

ערב טוב !

אני שמח לראות את כולכם פה היום, תודה שהגעתם כדי לחגוג איתי את טקס בר המצווה שלי.
נולדתי ב-א' אדר ב' תשנ"ב. על פי המסורת היהודית פרשת השבוע שלי צריכה להיות פרשת "פקודי" בספר שמות. החלטתי לא לדבר אתכם על פרשת "פקודי" כי היא לא עניינה אותי. מכיוון שאני יהודי חילוני , החילוניות שלי מאפשרת לי לבחור במה שכן מעניין אותי בתנ"ך. להיות חילוני, זה אומר שאני יכול לראות ביהדות תרבות ולא רק דת, אני יכול לבחור משום שהסמכות מצוייה בידי. כשהתחלנו לדבר בבית על איזה טקס לערוך (חילוני או דתי) היו ביני לבין אמא חילוקי דעות , היא רצתה שנערוך טקס חילוני ואני לא בדיוק ידעתי מה אני רוצה, אחרי המפגש הראשון עם נעמי החלטתי שאני רוצה לערוך טקס חילוני.
בחרתי במשל יותם המופיע בנביאים ראשונים, ספר שופטים, פרק ט' בתור הדרשה שלי משתי סיבות :
1-רציתי לדעת יותר על משמעות השם שלי, מי היה יותם ומה הוא עשה.
2-במשל יותם מסופר על מנהיגות ונשא זה מעניין אותי מאוד.
במילון ספיר מצאתי כי משל- "הוא אמצעי ספרותי מסוגים שונים שתפקידו הוא ללמד ולחנך".
עכשיו אני אקרא לפניכם את המשל (מתוך ספר שופטים פרק ט' פס' ז'-כ')
וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר־ גְּרִזִים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא; וַיֹּאמֶר לָהֶם - שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים: הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: מָלְכָה עָלֵינוּ! וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־ דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־ בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים - וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־ הָעֵצִים?! וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: לְכִי ־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ! וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־ מָתְקִי, וְאֶת־ תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה - וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־ הָעֵצִים?! וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: לְכִי־ אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ! וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־ תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים - וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־ הָעֵצִים?! וַיֹּאמְרוּ כָל־ הָעֵצִים אֶל־ הָאָטָד: לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ! וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־ הָעֵצִים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם - בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי; וְאִם־ אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מִן ־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת ־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן! וְעַתָּה, אִם־ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־ אֲבִימֶלֶךְ, וְאִם ־טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם־ יְרֻובַּעַל וְעִם ־בֵּיתוֹ, וְאִם ־כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ; אֲשֶׁר־ נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם, וַייַּשְׁלֵךְ אֶת־ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן, וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל־ בֵּית אָבִי הַיּוֹם, וַתַּהַרְגוּ אֶת־ בָּנָיו, שִׁבְעִים אִישׁ עַל־ אֶבֶן אֶחָת, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־ אֲמָתוֹ עַל־ בַּעֲלֵי שְׁכֶם, כִּי אֲחִיכֶם הוּא; וְאִם־ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם־ יְרֻבַּעַל וְעִם־ בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה - שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ, וְיִשְׂמַח גַּם־ הוּא בָּכֶם; וְאִם־ אַיִן -תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ, וְתֹאכַל אֶת־ בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת־ בֵּית מִלּוֹא, וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא, וְתֹאכַל אֶת־ אֲבִימֶלֶךְ! ויַיָּנָס יוֹתָם, וַיִּבְרַח וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה, וַיֵּשֶׁב שָׁם, מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו.

למדתי מהמשל הרבה על בחירת מנהיג ואחריות.
יותם היה בנו של גדעון השופט משבט מנשה. גיליתי שהוא היה אמיץ וחכם. אמיץ מכיוון שהוא נמצא בסכנת חיים אבל למרות הכל הוא עלה להר ואמר לאנשיי שכם מה הוא חושב עליהם. חכם מכיוון שהוא העביר את המסר שלו כך שיבינו אותו אבל שלא יבינו שהמשל מדבר עליהם וכך לא יפגעו ביותם. המשל מספר לנו על העצים, אנשיי שכם, שהם אנשים כפויי טובה שלא יודעים לבחור מנהיג. הם הלכו לבקש מהעצים "מהמעמד הגבוה" שינהיגו אותם וזה בסדר אך הם לא חשבו על כך שיכול להיות שהעצים המיוחדים (הזית, התאנה והגפן) לא יירצו בכלל להנהיג אותם. חוסר האחריות של העצים שבחרו את האטד למנהיג בא לידי ביטוי בכך שהם התייאשו די מהר מלחפש מנהיג אז הם בחרו סתם שיח קוצני שלא יכול לספק צל והוא יודע את זה אבל הוא רוצה מאוד להיות מנהיג . לפי דעתי הם גם פחדו מהאיום שלו. בחירה כזו של מנהיג בימינו יכולה לגרום סבל לעם כיוון שהמנהיג נבחר רק בגלל שהוא איים על הבוחרים שלו ואין לו מה להציע בכלל כלומר הוא לא יעזור לעם וכך תיווצר בעיה במדינה. לפי דעתי, יש כמה סוגי מנהיגים : דמוקרטיים ודיקטטורים, כל מנהיג בדרך כלל הוא דומיננטי, כזה שמשפיע, כזה שמושפע, שאיכפת לו מהעם שלו ועוד. שיקולי הדעת שצריך להפעיל לדעתי בשביל לבחור מנהיג טוב צריכים להיות כאלה: לחשוב קודם כל מה אני מצפה שהמנהיג יעשה , במה הוא יפעל, ועל מה הוא צריך לקחת אחריות אח"כ צריך לבחור מבין המועמדים את המנהיג שיעמוד בקריטריונים. וכמובן לעקוב אחר כך אחרי דרכי ההתנהגות של המנהיג ולא לפחד להחליפו אם חושבים שהוא לא ממלא את תפקידו בהתאם למה שמצפים ממנו או בניגוד לכללי הדמוקרטיה או בחוסר מוסריות.

אורחים יקרים, על השולחנות אתם רואים תמונות וכמה מילים על כל אדם. האנשים האלה הם אנשים שחשובים לי. אלה הם גיבורי התרבות שלי, אלו דמויות שונות מתחומים שונים. מכל אחד מהם אני רוצה ללמוד משהו. חלק מגיבורי התרבות שבחרתי מבטאים את הקשר שלי לעם ישראל. בכוח האמונה של בנימין זאב הרצל – חוזה המדינה , פעל אח"כ דוד בן גוריון באומץ להגשים את החזון ולהקים מדינה לעם היהודי, מדינת ישראל, הבית שלי, הבית של כולנו. חלק מגיבורי התרבות מבטאים את הקשר שלי לספורט וחלק את הקשר שלי לאומנות שהם מייצגים. גיבורי התרבות שלי מסמלים גם את השאיפות שלי בחיים, ואת המחויבויות שלי לעצמי: לנצל את כשרונותיי וכישורי, לבטא יצירתיות, לעבוד בהתמדה ובחוכמה ולהגיע להצלחה. המשמעות העיקרית של בר מצווה בעיניי זה לקיחת אחריות. לקיחת אחריות היא חלק מההתבגרות- ככל שאתה מתבגר אתה לוקח על עצמך אחריות רבה בתחומים רבים ושונים.
הרמב"ם אמר פעם: רשות נתונה לכל איש: " אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק- הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה – הרשות בידו. אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם... ואין מי שיכפה ... ולא מי שמושכו משני הצדדים ...אלא הוא עצמו ומדעתו נוטה לאיזה הדרך שיירצה".
כלומר, לאדם יש חופש לבחור בדרך הנכונה לו. אדם לא נולד טוב או רע. מן הרגע שבו הוא מבין מה מתרחש מסביבו , הוא מחליט החלטות ומבחין בין טוב ורע, בין נכון ללא נכון. על כל בחירה שהוא עושה בחיים הוא משלם מחירים או מרוויח גמולים. האחריות על כך היא שלו בלבד. חבריי ליישוב משכבת ז' ואני מבצעים כקבוצה משימות שונות במסגרת תוכנית "שנת בר מצווה". כאן אני רוצה לשתף אתכם באחריות הבלעדית שלי: בשיחה משותפת עם הוריי הגענו למספר החלטות שמגדירות את תחומיי האחריות שלי בבית : להתעורר לבד בבוקר, בכוחות עצמי, לסדר את החדר, להכין ש.ב. ולדאוג להאכיל את יולי הכלבה שלי.
אני משחק בתור שוער בקבוצת הכדורגל "הפועל משגב" אני מקפיד להגיע לאימונים בכל מצב גם כאשר אני פצוע ולא יכול להתאמן. זה חלק מהאחריות שלי כלפי הקבוצה. אני מתמיד להתאמן גם במגרש וגם בבית.
אני אוהב לגור במצפה אבי"ב. אני אוהב את האווירה במקום, יש כאן תחושה של שייכות. על אף שלא נולדתי כאן אני מרגיש כאילו אני חלק מן המקום מאז ומתמיד. החלטתי לתרום לקהילה מכשרוני ולצייר ציור קיר במועדון.

אמא ואבא היקרים, למדתי מכם המון, על עצמי ובכלל. אני מודה לכם על כל השנים שגדלתם אותי וגם על התהליך הזה, שבלי אמא בכלל לא הייתי יודע עליו. למדתי מכם מה מותר לעשות איזה בן אדם להיות מה טוב ומה רע ועוד מיליון דברים. אני רוצה לקחת מכם כמעט את כל הערכים שקיבלתי מכם במשך השנים בבית. אני מרגיש שיש לי מזל שאתם ההורים שלי ואני חושב שאתם הורים נפלאים. למרות זאת, אני חושב שהגיע הזמן שתתנו לי קצת מרחב משלי תנו לי להרגיש קצת יותר בוגר ,אני אוהב להיות אתכם אבל אתם כבר לא חייבים לרוץ אחריי לכל מקום כי אני פחות או יותר מסתדר גם לבד.
אני אוהב אתכם מאד.
יובל ואופיר למרות שאנחנו רבים לפעמים, אני רוצה שתדעו שאתם חשובים לי מאוד ואני אוהב אתכם.
תודה לסבא שלמה ולסבתא קלריטה, לסבתא חנה, ולסבא ז'ק ז"ל שהקמתם את המשפחה שלי, על האהבה שנתתם לי ועל כל התמיכה שלכם. עכשיו מרוב פחד אני חייב להגיד תודה לדוד יואב, (רק שתדע שזה רק בגלל שאני פוחד ממה שתעשה לי) ותודה אחרונה לנעמי שהנחתה והדריכה אותי בתהליך זה ובכתיבת הדרשה.
אורחים יקרים, כעת יעבור ביניכם ספר, אשמח אם תכתבו בו עצות או ברכות, ושוב תודה שהגעתם לשמוח אתי...