"בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה"

לא אחת, במעמד ,ברית,בר-מצווה, או חתונה, הרגשתי רצון עז, לבטא את גודל הרגע, ואת העובדה  הבלתי מובנת מאליה כלל, שאנו זוכים להשתתף ברגע כה קדוש ומיוחד.  אז ברכתי בברכה המסורתית  "שהחיינו".
במיוחד היו הדברים אמורים באירוע חיים משמח , המשתף מספר דורות, ששיני הזמן והגורל היהודי, טבעו חותם בחייהם.  אלא, שחסר היה לי עוד  דבר מה, שיבטא את המשמעות האנושית של הרגע.
 על-כן, מעתה, נוהג אני לברך גם את הברכה המסורתית, הקצרה ההיסטורית  והמשמעותית, ולהוסיף לה מילים ספורות.
מילים אלו מתייחסות לרגשות האדם ולמשמעות ברכת "שהחיינו", למי שחייו קצובים ואינם נצחיים, וכל רגע ושנייה, ונקיפה,  יקרים לו מפז.
כך אני מוסיף:
 
נרגשים, ושמחים,
מודעים ומודים,
אנו,
שקיימים, חיים, ומאמינים
עֵדים אנו, זוכרים וזוכים,
לחגוג עם שמות                                                                       
רגע קדוש בקדושת אנוש.
רגע  בו שמות
האירוע  (למשל: מתחתנים ומקימים בית בישראל!)