• שניהם רצו לחבר להקריא יחד כתובה זוגית אישית.
• ו – לשניהם היה חשוב שאת טקס החתונה שלהם תערוך אישה... על מנת להוסיף ייחודיות וסגנון רך וחם לאירוע הטקס.
בפגישה הראשונה גיבשנו יחד את מבנה הטקס שלהם:
• הכניסה לחופה
• משהו אישי שנכתוב יחד על הזוג – איך הכירו, מה אופי הזוגיות שלהם, מהם החלומות שלהם.
• החלפת טבעות וברכות קידושין אישיות
• הכתובה הזוגית
• שתיית יין משותפת
• שבע ברכות – אותן נכתוב כברכות אישיות, ואז נחליט אם תהיינה שבע או פחות
• שבירת הכוס המסורתית לסיום הטקס.
בפגישה הסברתי כהרגלי לזוג את מה שעומד מאחורי הקידושין בטבעת, את המשמעות המיוחדת של כל אחת משבע הברכות, ואת הסיבה לשבירת הכוס – מה היא מסמלת.
שניהם מאוד אהבו ללמוד ולהכיר את המשמעויות השונות, והחליטו לשלב אותן בטקס הנישואים שלהם.
הימים חלפו, ולאט לאט התגבשנו. החתן בחר קטע מוסיקה שילווה אותו לחופה, עיצבנו יחד טקס מיוחד של הדלקת נרות עם האורחים אשר יקדם אותם באור ובאהבה, ובעיקר עבדתי עם הכלה המקסימה על הברכה המיוחדת שלה. יחד כתבנו, שיפצנו, תקנו, הוספנו, אפילו התאמנו בטלפון על אמירת הברכה, ובסוף הכלה נכנסה לאולפן הקלטות והקליטה על רקע מוסיקה שמיימית ברכה מקסימה מליבה האוהב.
לבסוף, סיכמנו על שלוש ברכות שנשלב בטקס כברכות נישואים, וכתבנו יחד את הכתובה, אותה הם החליטו לומר משפט הוא, משפט היא.
טקס הנישואים:
טקס החתונה היה מאוד מרגש וחגיגי. החתן הלך לחופה בריקוד, כפי שחלם, הכלה נכנסה כמלכה, יפיפיה וזוהרת וברקע נשמעה ברכתה בקולה שלה, ואף עין בקהל לא נותרה יבשה.
סיפורם של בני הזוג, הקידושין, הברכות, הכתובה, שתיית היין, שבירת הכוס... הכל זרם בשטף ובחיוך.
בסוף הטקס ניגשו אליי אורחים רבים, שהרבה מהם אינם בקיאים ברזי הטקס המסורתי, והודו לי על ההסברים שנתתי במהלך הטקס. "מעולם לא ידענו למה שוברים כוס" "היה נפלא לשמוע למה מקדשים דווקא בטבעת" "הבנו מה מסמל היין ומה משמעותו בטקס הנישואים"; אלה היו חלק מהתגובות שקיבלתי.
היה נפלא לשמוע ועוד יותר נפלא לדעת שזוג מאושר נוסף ערך טקס נישואים בדיוק כפי שחלם ורצה.
הזוג השני
הוא בחור ישראלי-צבר צעיר ומקסים, היא בחורה שוויצרית, לא יהודיה, מקסימה ועדינה.
הם הכירו בטיול בהודו, על פסגת הר עליו טפסו בנפרד, ושם, על הפסגה, ניצת זיק האהבה על רקע השקיעה. חיים יחד כבר פרק זמן, בשווייץ. נישאו שם בטקס אזרחי ובאו לערוך טקס חתונה אישי, ייחודי ומאחד בארץ.
שניהם לא רצו שהכלה תתגייר. הם רצו לבטא בטקס את איחוד הלבבות שמגשר ומחבר על פני עמים, שפות, דתות ותרבויות.
משפחתה של הכלה הגיעה במיוחד לטקס, וכן חברים קרובים שלה.
החלום שלהם היה לשלב בטקס את סיפור היכרותם ואת סיפורו של אותו מקום קסום בהודו, בו הכירו.
הם גם רצו, ובצדק, שאערוך טקס בשתי שפות: עברית ואנגלית, כך שכל האורחים יוכלו להבין ולהתחבר.
טקס הנישואים:
כנסנו את האורחים לצלילי מוסיקה הודית שקטה ומדיטטיבית.
במקום האינטימי בתל אביב בו נערך הטקס, עלו השניים על במה קטנה, כאשר ארבעה חברים מחזיקים חופה מעל ראשם, מבד הודי מסורתי.
אני סיפרתי את האגדה היפה של אותו מקום בהודו, בעברית ובאנגלית.
לאחר מכן קידשו בני הזוג אחד את השני בטבעת, ואמרו ברכה אישית קצרה.
בטקס החתונה הזה היה לזוג חשוב במיוחד שהאורחים מצד משפחתה של הכלה יבינו את המשמעויות בכל דבר שעשינו – הקידושין, שתיית היין המשותפת, שבירת הכוס. ולכן, לאחר שהסברתי בעברית ובאנגלית את שתיית היין בטקס החתונה כסמל של התפתחות והעמקת האהבה עם חלוף השנים (האהבה, כמו היין, יכולה הרי להשתבח), חילקו המלצרים בזריזות כוסות יין לאורחים, וכולנו – יהודים ולא יהודים – בירכנו בכוונה גמורה: "בורא פרי הגפן" ושתינו לחיי בני הזוג הנרגשים.
לפני שבירת הכוס הזכרתי בשמם את ההיסטוריה המשותפת שיש לעם היהודי ולאירופה, ואת משמעות האיחוד הזה בין בני הזוג, דווקא על רקע השואה שהתרחשה לפני כ 70 שנה. נרות דלקו בקהל, ולאורם קידשנו את האהבה, השמחה והאור ואת העוצמה שיש בהם.
מתוך כך סיימנו את הטקס בשבירת הכוס והשמחה הייתה רבה.
אין ספק שהיה זה טקס נישואים מיוחד במינו, והאורחים משני הצדדים התרגשו עד מאוד.
מאת הרב אילה שני
